לכל אחד יש חבר אחד אמיתי בחייו. החבר האמיתי הזה, יעשה בשבילך הכל- ככה לפחות אני מגדירה חבר אמיתי. הוא יתחשב, יקשיב וידבר איתך מכל הלב. ניקח לדוגמא את הסיפור של דוד ויהונתן. לפי דעתי זה חברות אמת, אך לא הדדית. יהונתן מתנהג לדוד כחבר אמיתי, הוא מוותר בשבילו על כס המלכות (אך בלי שהוא יודע זאת), דבר שהיה גדול מאוד בתקופה ההיא. הוא עוזר לו להימלט משאול- שהיה אבא שלו, מה שמוביל את יהונתן לבגוד במשפחתו.
ובניגוד לכך, דוד רק מנצל זאת, ולא עושה כלום בשביל יהונתן. אני לא אומרת שצריך לעשות דברים בשביל לקבל בחזרה, אך אני חושבת שדוד היה צריך לגלות יותר אכפתיות כלפיי יהונתן, ולא רק לקבל ממנו אלא גם לתת.
מה שקרה שם, זה שיהונתן כל הזמן עזר לדוד להימלט משאול, אך הוא לא ידע שהוא עוזר לדוד "לגנוב" ממנו את כס המלוכה. אני חושבת שדוד היה צריך לספר ליהונתן את העובדה שהוא כבר נמשח למלך בסתר, ואז הוא היה יכול לראות אם יהונתן הוא באמת חבר אמיתי- אם הוא (יהונתן) היה ממשיך לעזור לו, גם אם זה פוגע בו, או שהוא לא חבר אמיתי- והוא (יהונתן) היה הורג אותו או מגלה לשאול איפה הוא, בשביל שלא ייקח לו את כס המלוכה.
לסיכום, אני חושבת שהייתה שם מצד אחד חברות, אך מצד שני היה שם ניצול ושמירה על אינטרסים אישיים.
23.13.14
מחברת הכתבה: מיה הברי